הציונים יורדים, השיעורים לא נעשים, ובכל פעם שאת מנסה לדבר על זה את מקבלת משיכת כתפיים ו"לא אכפת לי". ואת כבר לא יודעת אם לכעוס עליו או לדאוג לו.
חוסר מוטיבציה הוא אחד הדברים הכי מתסכלים שהורים פוגשים. כי נראה שהכל בידיים שלו: רק צריך לשבת וללמוד. אז למה הוא לא?
מניסיון של שנים עם בני נוער, ומתוך מה שעברנו בעצמנו, אנחנו יכולים להגיד דבר אחד בביטחון: כמעט אף פעם "לא אכפת לי" לא אומר באמת שלא אכפת לו.
מה המוח המתבגר אומר על מוטיבציה
מתבגרים לא חסרי מוטיבציה באופן כללי. תראי כמה אנרגיה הוא משקיע במשחק, בחברים או בתחביב שהוא אוהב. המוח בגיל ההתבגרות רגיש מאוד לתגמולים ולמה שקורה כאן ועכשיו, ופחות למטרות רחוקות כמו "בגרות טובה בעוד שלוש שנים". החלק במוח שאחראי על תכנון לטווח ארוך הוא, לפי המכון הלאומי האמריקאי לבריאות הנפש (NIMH), מהאחרונים שמבשילים.
גם לחברים יש השפעה עצומה. בניסוי מוכר של החוקרים מרגו גרדנר ולורנס סטיינברג מ־2005, משתתפים שיחקו במשחק נהיגה ממוחשב. מתבגרים לקחו הרבה יותר סיכונים כשחברים צפו בהם, לעומת כשהיו לבד. אצל מבוגרים ההבדל הזה היה קטן בהרבה. בגיל הזה, מה שהחברים חושבים מרגיש חשוב יותר מכמעט כל דבר אחר, כולל הציונים.
ויש עוד גורם שלא תמיד חושבים עליו: שינה. השעון הביולוגי של מתבגרים זז לשעות מאוחרות יותר, והם מתקשים להירדם מוקדם. האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים אפילו המליצה שבתי ספר לבני נוער לא יתחילו לפני 8:30. מתבגר שישן חמש שעות בלילה ייראה "חסר מוטיבציה" גם אם הבעיה היא פשוט עייפות.
מה מסתתר מאחורי ״לא אכפת לי״
בסדנה אנחנו מקדישים לזה חלק שלם: לתרגם את ההתנהגות. "לא אכפת לי" הוא הרבה פעמים משפט שמגן על משהו:
- פחד להיכשל. אם לא ניסיתי, אז גם לא נכשלתי. "לא אכפת לי" כואב פחות מ"ניסיתי ולא הצלחתי".
- תחושה שאין סיכוי. ילד שנכשל הרבה פעמים מפסיק לנסות, כי הוא כבר "יודע" איך זה ייגמר.
- מאבק על שליטה. ככל שאת לוחצת יותר, ללמוד הופך לוויתור בעיניו. לא ללמוד הוא הדרך שלו להראות שהוא מחליט.
- כאב שאין לו מילים. משהו קשה בחברה, בבית או בתוכו, שלוקח את כל האנרגיה.
אני מכיר את זה מבפנים. אחרי שאיבדתי את אמא שלי, מבחוץ נראיתי כמו נער שלא אכפת לו מכלום. הסתובבתי עם חבורות מפוקפקות, העיפו אותי מבית הספר. אבל "לא אכפת לי" היה הדבר הכי רחוק מהאמת. הכאב מצא לו דרך החוצה, ולאף אחד מסביב לא היו כלים לראות אותו.
המבט שלך
כשאת מסתכלת עליו, מה את רואה? "עצלן"? "מבזבז את הפוטנציאל"? ילדים מרגישים איך רואים אותם, והרבה פעמים הם מתחילים להתנהג בהתאם. בסדנה אנחנו קוראים לזה "אפקט המראה". לפעמים השינוי הראשון צריך לקרות במבט, עוד לפני שמשהו משתנה אצלו.
שלושה דברים שמניעים כל אדם
אחת התיאוריות המבוססות ביותר בפסיכולוגיה של המוטיבציה, תיאוריית ההכוונה העצמית של החוקרים אדוארד דסי וריצ'רד ראיין, טוענת שמוטיבציה פנימית נשענת על שלושה צרכים בסיסיים:
- אוטונומיה: התחושה שאני בוחר, ולא שמכריחים אותי.
- מסוגלות: התחושה שאני יכול להצליח.
- שייכות: התחושה שאני מחובר לאנשים שחשובים לי.
שימי לב מה קורה כשלוחצים, מאיימים ומשווים: האוטונומיה נפגעת, המסוגלות נפגעת, והקשר נפגע. שלושת הדברים שמניעים אותו.
מה עוזר באמת
להפסיק את הנדנוד
זה נשמע הפוך, אבל ככל שאת לוקחת יותר אחריות על הלימודים שלו, נשאר לו פחות מקום לקחת אותה בעצמו. לא לוותר, אלא להעביר בהדרגה את האחריות אליו.
למצוא את מה שכן אכפת לו
אין מתבגר שלא אכפת לו מכלום. כדורגל, מוזיקה, משחק, חבר, כסף. משם מתחילים. ילד שמרגיש שרואים את מה שחשוב לו, פתוח הרבה יותר לדבר גם על מה שחשוב לך.
הצלחות קטנות
ילד שמרגיש שהוא לא מסוגל, צריך להתחיל ממשהו שהוא כן יצליח בו. לא "תתחיל ללמוד ברצינות", אלא "בוא נעשה רק את התרגיל הזה ביחד". הצלחה קטנה בונה את התחושה שאפשר.
לתת בחירה
"מתי מתאים לך לשבת על זה, עכשיו או אחרי האוכל?" גם בחירה קטנה מחזירה לו תחושה שהוא מחליט, ולא רק מציית.
לשבח את המאמץ, לא את הציון
"ראיתי שישבת על זה שעה" מלמד אותו שהמאמץ שווה משהו. "אתה גאון" או "למה רק 80?" מלמדים אותו שרק התוצאה חשובה, וזה מה שמפחיד אותו לנסות.
מתי חוסר מוטיבציה הוא סימן למשהו אחר
לפעמים חוסר מוטיבציה הוא לא עניין של גיל או של לימודים. אם הוא איבד עניין גם בדברים שהוא אהב, מסתגר, ישן הרבה יותר או הרבה פחות, או מדבר על חוסר טעם, זה יכול להיות סימן לדיכאון, ואת זה לא מנסים לפתור עם עוד שיחת מוסר. דברי איתנו. נשמע מה קורה, ואם צריך לצרף עוד גורם מקצועי, נגיד לך ונכוון אותך למי.
אם הוא מדבר על פגיעה עצמית או על רצון למות, אל תחכי: ער"ן זמינים בכל שעה בטלפון 1201, ובמצב חירום מד"א 101.
שאלות נפוצות
למה למתבגר שלי אין מוטיבציה ללמוד?
יכולות להיות לכך הרבה סיבות: פחד מכישלון, תחושה שאין סיכוי, מאבק על שליטה מול ההורים, עייפות, קושי חברתי או רגשי. "לא אכפת לי" הוא לרוב משפט שמגן על משהו, ולא תיאור מדויק של מה שהוא מרגיש.
האם לחץ על מתבגר עוזר לו ללמוד?
בדרך כלל לא לאורך זמן. לחץ, איומים והשוואות פוגעים בתחושת הבחירה, במסוגלות ובקשר, שהם מה שמניע מוטיבציה פנימית. עדיף להעביר אחריות בהדרגה, לתת בחירה ולבנות הצלחות קטנות.
איך יודעים אם זה חוסר מוטיבציה או דיכאון?
כשהאדישות מתפשטת לכל תחומי החיים, כולל דברים שהוא אהב, ומלווה בשינויים בשינה, בתיאבון ובמצב הרוח לאורך זמן, כדאי לבדוק מעבר ל"גיל ההתבגרות". אנחנו יכולים לעזור לך להבין את התמונה ולכוון אותך.
מקורות
- National Institute of Mental Health (NIMH). The Teen Brain: 7 Things to Know.
- Gardner, M., & Steinberg, L. (2005). Peer influence on risk taking, risk preference, and risky decision making in adolescence and adulthood. Developmental Psychology, 41(4), 625–635.
- Ryan, R. M., & Deci, E. L. (2000). Self-determination theory and the facilitation of intrinsic motivation, social development, and well-being. American Psychologist, 55(1), 68–78.
- American Academy of Pediatrics (2014). School Start Times for Adolescents. Pediatrics, 134(3), 642–649.
המאמר עזר לך?