הוא לא רוצה ללכת למסיבה. לא רוצה להזמין לבד בפיצרייה. שואל אותך עשר פעמים אם הכל יהיה בסדר מחר. ואת, כמו כל אמא, עושה הכל כדי שיהיה לו קצת יותר קל.
חרדה היא אחת התופעות הנפשיות הנפוצות ביותר אצל ילדים ובני נוער. ומה שהופך אותה למבלבלת במיוחד עבור הורים, זה שהדברים שנראים הכי טבעיים, להגן, להרגיע, לחסוך מהילד את מה שמפחיד אותו, הם לפעמים בדיוק מה שמחזיק אותה.
פחד רגיל או חרדה?
לכל ילד יש פחדים, וזה חלק תקין מההתפתחות. פחד ממבחן, מהיום הראשון בבית ספר חדש, מלהופיע מול הכיתה. ההבדל בין פחד רגיל לחרדה הוא לא אם הילד מפחד, אלא כמה הפחד גדול ביחס למצב, כמה זמן הוא נמשך, וכמה הוא מגביל את החיים שלו.
ילד שלחוץ לפני מבחן ובכל זאת ניגש אליו, זה פחד רגיל. ילד שמפסיק ללכת לבית הספר בימי מבחנים, לא ישן לילות שלמים ומקיא בבקרים, זה כבר משהו שצריך לבדוק.
איך חרדה נראית אצל ילדים ומתבגרים
חרדה לא תמיד נראית כמו פחד. לפעמים היא מתחפשת:
- כאבי בטן וכאבי ראש, במיוחד בבקרים או לפני מצבים מסוימים.
- הימנעות ממקומות, אנשים או משימות, עם תירוצים שונים כל פעם.
- שאלות חוזרות ובקשות הרגעה: "את בטוחה?", "מה אם...?".
- עצבנות והתפרצויות, במיוחד כשמכריחים אותו לעשות משהו שמפחיד אותו.
- קשיי שינה, מחשבות שלא נותנות לו להירדם.
- פרפקציוניזם: פחד גדול לטעות, לבזבז שעות על משימה קטנה.
מה מחקר מאוניברסיטת ייל גילה על תפקיד ההורים
החוקר אלי לבוביץ מאוניברסיטת ייל פיתח גישה לטיפול בחרדת ילדים שנקראת SPACE. מה שמיוחד בה הוא שהטיפול נעשה כולו עם ההורים, בלי שהמטפל נפגש בכלל עם הילד.
הרעיון שעומד מאחוריה נקרא "היענות משפחתית": כל הדברים הקטנים שהורים עושים מאהבה כדי לחסוך מהילד את הפחד. לענות במקומו, להישאר איתו עד שהוא נרדם, לוותר על אירוע משפחתי כי קשה לו, להרגיע אותו שוב ושוב. בטווח הקצר זה עוזר. בטווח הארוך, הילד לומד שהוא לא יכול להתמודד בלי העזרה הזאת, והחרדה נשארת.
בניסוי מבוקר שפורסם בכתב העת של האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים, 124 ילדים בגילאי 7 עד 14 עם הפרעות חרדה חולקו לשתי קבוצות. בקבוצה אחת הילדים עברו טיפול קוגניטיבי התנהגותי, הטיפול המבוסס ביותר לחרדה. בקבוצה השנייה רק ההורים השתתפו, בתוכנית SPACE. התוצאה: הילדים שרק ההורים שלהם השתתפו התגברו על החרדה באותה מידה כמו הילדים שקיבלו טיפול ישיר.
מה זה אומר עלייך
זה לא אומר שאת גרמת לחרדה. זה אומר משהו הרבה יותר מעודד: שינוי אצל ההורה יכול לשנות משהו אמיתי אצל הילד, גם כשהילד עצמו לא מוכן לשמוע על טיפול.
איך עוזרים בלי להגדיל את החרדה
להכיר בפחד, לא לבטל אותו
"אין ממה לפחד" לא מרגיע. הוא רק מלמד את הילד שלא מבינים אותו. עדיף להגיד: "אני רואה שזה ממש מפחיד אותך."
להביע ביטחון שהוא יכול
זה הצד השני של אותו משפט, והוא חשוב לא פחות. אחד העקרונות של SPACE הוא לשלב קבלה של הפחד עם אמון ביכולת של הילד להתמודד.
להפחית בהדרגה את ה"עזרה"
תבחרי דבר אחד קטן שאת עושה במקומו, ותתחילי לצמצם אותו, בהדרגה ובהודעה מראש. לא בבת אחת ולא כעונש.
להגביל את סבב ההרגעות
כשהוא שואל בפעם העשירית "את בטוחה שיהיה בסדר?", עוד תשובה לא תרגיע אותו. היא רק תזין את הצורך לשאול שוב. אפשר להגיד בחום: "כבר ענינו על זה. אני סומכת עליך."
לשים לב לחרדה שלך
ילדים קולטים את הפחד שלנו גם כשאנחנו לא אומרים אותו. בסדנה אנחנו מדברים על "הפחד שמתחת לפחד": לפעמים מה שמניע אותנו להציל את הילד מכל קושי הוא בכלל הפחד שלנו לראות אותו סובל.
מתי לפנות לעזרה
אם החרדה מגבילה אותו בחיי היום יום, הוא נמנע מבית הספר, מחברים או מפעילויות, יש התקפי פאניקה, או שהיא נמשכת זמן רב, לא כדאי לחכות שזה יעבור. דברי איתנו. נשמע מה קורה ונבנה איתך דרך לעבוד מהבית. בחרדה שמגבילה את החיים, לפעמים נכון לשלב גם טיפול ישיר לילד, ואם זה המצב נגיד לך ונכוון אותך למי לפנות.
אם הוא מדבר על פגיעה עצמית או על חוסר טעם, אל תחכי: ער"ן זמינים בכל שעה בטלפון 1201, ובמצב חירום מד"א 101.
שאלות נפוצות
איך יודעים אם לילד יש חרדה?
ההבדל בין פחד רגיל לחרדה הוא בעוצמה, במשך ובמידה שבה הפחד מגביל את החיים. סימנים נפוצים הם הימנעות, כאבי בטן או ראש חוזרים, בקשות הרגעה בלי סוף, קשיי שינה והתפרצויות כשמכריחים אותו להתמודד.
האם להכריח ילד חרד להתמודד עם מה שמפחיד אותו?
לא להכריח בכוח, אבל גם לא לחסוך ממנו כל התמודדות. הגישה שנמצאה יעילה משלבת הכרה בפחד עם אמון ביכולת שלו, והפחתה הדרגתית של ההתאמות שההורים עושים כדי לחסוך ממנו את הפחד.
האם הדרכת הורים יכולה לעזור לילד עם חרדה?
כן. מחקר מאוניברסיטת ייל מצא שתוכנית שבה רק ההורים השתתפו הייתה יעילה בטיפול בחרדת ילדים באותה מידה כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי ישיר לילד.
מקורות
- Lebowitz, E. R., Marin, C., Martino, A., Shimshoni, Y., & Silverman, W. K. (2020). Parent-based treatment as efficacious as cognitive-behavioral therapy for childhood anxiety: A randomized noninferiority study of Supportive Parenting for Anxious Childhood Emotions. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 59(3), 362–372.
- NIH Research Matters. Supportive parenting can reduce child's anxiety.
המאמר עזר לך?